הלוואות

אם פעם היינו צריכים לעבוד כל כך קשה כדי להשיג לעמנו את מה שאנחנו מעונינים בו ואין ברשותנו, היינו צריכים להזיע, לעבוד בעבודת כפיים , לחסוך גרוש לגרוש עד שהקופה תתמלא ונוכל לרכוש את הדבר הזה שאנחנו מחכים לו בסבלנות אין קץ. כיום, העולם שונה לגמרי, הקופות עם המרשרשים והגרושים המצלצלים בעודן משתלשלים לקופה כבר אינם, הבנקים תפסו את מקומם. החסכונות שלנו כבר לא כאלה ברורים ונגישים ואינם פרושים לעינננו כבעבר, הכל הפך להיות רחוק, וירטואלי ופחות נגיש למראה, ואולי להפך? הכל הפך להיות הרבה יותר נגיש לנו, גם אם אין בידנו את האפשרות כרגע להשיג אותו, לקנות אותו, נוכל למצוא את הדרך להשיגו גם בלי לשבור את קופת החיסכון. נוכל ללכת לבנק ולבקש הלוואות בהתאם לדרישתנו או בהתאם לדרישות הבנק, אבל עדיין נוכל להשיג הלוואות של סכומי כספים שאין לנו ומיד עם לקיחת ההלוואות יהיו ברשותנו גם בלי הקופה. אז מה נכון יותר אני שואלת את עצמי, האם הדור בו היינו חוסכים שקל על גרוש או היום עידן שהכל ניתן בו, שאפשרי לקחת הלוואות ככל שנרצה מהבנקים ולרכוש עוד ועוד, להחזיר את ההלוואות ולקחת עוד הלוואות. האם זה טוב יותר? הרי זה מקצר את הדרך. התשובה אינה החלטית אך מילת המפתח לדעתי היא סבלנוץ פעם היתה לנו סבלנות, להמתין, לחסוך, לחלום על המטרה ולחכות עד שיהיה בידנו סכום הכסף כדי להגשים אותה. היינו עקביים וסבלניים ולעתים הסבלנות השתלמה לנו. היום זהו עידן שאין בו סבלנות, הצרכים משתנים כל כך מהר ואם לא חטפת בזמן הם נעלמו מידיך. הלוואות הם רק דרך אחת להשיג אותם כאן ועכשיו ובמהירות מבלי להמתין בסבלנות. אז מה עדיף לנו? חיים עם סבלנות או בלי? והאם זה רלוונטי בכלל לתקופה שאנו חיים בה, אולי הסבלנות היא כבר לא רלוונטית ודחיית סיפוקים כבר פסה מן העולם כי לא צריך אותה, אולי דחיית סיפוקים תיכחד בעוד כמה שנים מהיכולות האנושיות שלנו, כי אין צורך בה עוד. בעולם בו אנו רוצים משהו ולא חייבים להמתין ולדחות אלא לקחת אשראי או הלוואות ולהמשיך הלאה למטרה הבאה.